תפריט מובייל

מאת: שלמה טננבאום

תשואות היסטוריות בשווקי המניות

 

 

1

 

הגרף לעיל מראה את מדד המניות בארה"ב 500 S&P. הגרף כולל גם תשואות דיבידנד עליהם נכתוב בהמשך. מקובל להניח שתשואה בשווקי המניות נמדדת בטווח הארוך ולקחנו לשם כך תקופות של 20 שנה. בתקופה הראשונה AB בין יוני 1996 לבין יוני 2016 המדד עלה ל-2,071 מ-688, או 201% ו-10% לשנה. בתקופה AD שמשתרעת על פני כ-11 שנים בין 1997 ל-2008 היו שני משברים שגרמו לירידות של 35% עד 40% בשערי המניות. הראשון היה התנפצות בועת הדוט-קום בשנת 2000 והשני היה המשבר הכלכלי ב-2008. התשואה במשך תקופה זו הייתה אפס. אך אם ניקח תקופה של 20 שנה הכוללת את 2 המפולות האלו, נקבל את התקופה CD מינואר 1989 לינואר 2009. בתקופה זו מדד 500 S&P עלה ל-798 מ-295, או 170% ל-8.5% לשנה. 

 

 הנתונים לעיל כוללים כאמור את תשואות הדיבידנד. תשואת הדיבידנד היא:

(מחיר המנייה)/ 100*(סכום הדיבידנד). מכאן שאם הדיבידנד קבוע ומחיר המנייה עולה, תשואת הדיבידנד יורדת. אם מחיר המנייה יורד, תשואת הדיבידנד עולה. בגרף להלן המציג את תשואות הדיבידנד ניתן לראות שבעת המשבר הכלכלי של 2008-2009 חברות לא מהרו להקטין את הדיבידנד וכתוצאה מכך, תשואת הדיבידנד עלתה ל-3.6% מ-2.0%. אך כאשר מחירי המניות שבו לעלות, תשואת הדיבידנד ירדה. תשואת הדיבידנד הממוצעת לכל התקופה שבגרף היא 2.2%.

2

 

האינפלציה הממוצעת בתקופה הייתה כ-2.6% לשנה, אם כי בשנים האחרונות קצב האינפלציה היה מתחת ל-2% כתוצאה מתמשכת מהמשבר הכלכלי של 2008.

 3

בקיזוז האינפלציה, נקבל את התשואות הבאות:

תקופהAB , שנים 2016-1996: תשואה ריאלית בשוק המניות 7.4%.

תקופה CD, שנים 1989-2009: תשואה ריאלית בשוק המניות 5.9%.

לשם השוואה, התשואה בשוק הנדל"ן היא 2%-3% לאורך זמן.

מדוע שווקי המניות עולים לאורך זמן ומציגים תשואות נאות? התשובה היא שלאורך זמן הכלכלה צומחת ומדדי המניות המובילים כדוגמת 500 S&P סביר שיכללו את החברות המרוויחות כי חברות שמפסידות כספים לאורך זמן, יחדלו להתקיים ויפלטו מהמדד. זו גם הסיבה שכספי פנסיה וביטוחים למיניהם שהם השקעות לזמן ארוך מושקעים בחלקם הגדול בשוק המניות. זו גם השיטה של משקיעים גדולים ומתוחכמים כדוגמת וורן באפט.

תשואות בשוק אג"ח ממשלתי ארה"ב

נבחן עתה מהי התשואה בשוק האג"ח הממשלתי של ארה"ב. בחרנו באג"ח ממשלתי של ארה"ב ל-10 שנים. בגרף להלן, הקו העליון מראה את תשואת האג"ח הממשלתי של ארה"ב ל-10 שנים והקו מתחתיו הוא מדד המחירים לצרכן – CPI על בסיס שנתי, לתקופה 1989-2016.   

4

התשואה הריאלית של האג"ח בקיזוז האינפלציה מוצגת בגרף הבא:

5

ניתן לראות בגרף שהתשואה הריאלית על אג"ח ממשלתי ארה"ב ל-10 שנים, לאורך התקופה היא במגמת ירידה. נציין שבשנים 2008-2009 יש עלייה חדה בתשואה הריאלית ל-5%, אך זה בגלל מדדי מחירים שליליים בעקבות המשבר הפיננסי של 2008. כך יצא שתשואה אג"ח 3% מינוס מדד (2%-) נותן תוצאה 5%. מהגרף רואים גם  שבשנים 2014 עד 2016 התשואה הריאלית על האג"ח ירדה לסביבות אפס אחוז מ-2.0%. הסיבה היא בגלל ירידה בתשואה על האג"ח של ארה"ב ל1.7%-1.8% וזאת בין השאר בגלל סביבת הריבית השלילית באירופה. התשואות בגרמניה על אג"ח ממשלתי הן מינוס 0.6% לשנתיים ו-0.1% ל-10 שנים. מנגד, ארה"ב אמנם העלתה את הריבית היומית בדצמבר 2015 ל-0.25%-0.50%, אך היא נמנעת בשלב זה מהעלאה נוספת בריבית. להלן סיכום הנתונים בטבלה והשוואה לגרף של שוק המניות המופיע ראשון בכתבה. 

6

 

מהנתונים רואים כי התשואה על האג"ח נופלת בהרבה מזו של המניות. זה די ברור כי האג"ח של ארה"ב היא השקעה בנכס חסר סיכון ואילו שוק המניות הוא נכס עם סיכון ולכן התשואה עליו אמורה להיות גבוהה יותר לאורך זמן. נתון מעניין נוסף הוא שבתקופה 1996-2016 התשואה הריאלית על האג"ח ירדה ל-1.8% לעומת 2.8% בתקופה 1989-2009. כמו כן הייתה ירידה בתשואה הנומינלית. זה היה אחד הגורמים לעלייה ריאלית של 7.4% בשוק המניות לעומת 5.9% בתקופה המקבילה כי הריביות הנמוכות גרמו בין השאר להוזלת המשכנתאות, צמיחה בשוק הנדל"ן ועליות מחירים, באופן דומה למה שקרה בישראל. 

 

 

* חשוב לציין כי המידע הנכתב במאמר זה אינו המלצה או הצעה להשקעה.