מסחר בשוק ההון - אנו שואלים את עצמנו, לא מעט, האם השקעה באפיק או מודל השקעות היא השקעה יעילה. טעות הרווחת היא המחשב כי במקום שיש רווח וכמה שיותר – זו ההשקעה היעילה ביותר.20150827 110342 Mobile

בבחינת תיקי השקעה ופרויקטים שונים של השקעה יש לבחון את מודל ההשקעה בבחינה אובייקטיבית ככל שניתן, תוך הסתמכות על נתונים בזמן אמת על מנת לקבל החלטת השקעה נכונה. ובכן, היכן יעיל יותר להשקיע? באגרות חוב קונצרניות? מניות? נדל"ן? אולי מודל השקעה שמתבסס על מסחר אוטומטי? אולי חצי אוטומטי בשביל להיות עם היד על הדופק?

בתום מאמר זה תוכלו לבחון את כל אלו בעצמכם וכן גם להשוות בין קטגוריות השקעה שונות.

קודם נכיר מדד שעוזר לנו לבחון את יעילות ההשקעה. נסו לענות על השאלה הבאה: מה תעדיפו השקעה שמניבה 5% בשנה או 10%? התשובה היא כמובן, תלוי מהו הסיכון היחסי הנלקח בהשקעה.

מדד שארפ - Sharp Ratio

מודד את היחס בין עודף התשואה ביחס לריבית חסרת סיכון, לרמת התנודתיות הקיימת בה. כלומר, התשואה בניכוי ריבית חסרת סיכון חלקי התנודתיות בה. לצורך כך נניח שריבית המק"מ (כ-2.5% לשנה) היא חסרת סיכון, על אף שבעולמו אין דבר שהוא חסר סיכון או ודאי.

נבחן את שני פרוייקטי ההשקעה באופן הבא: השקעה בפרויקט השקעה א' שמניב בממוצע 5% בשנה, עם סטיית תקן (מדד לתנודתיות החודשית בהשקעה) של 1% או פרוייקט השקעה שמניב בממוצע 10% בשנה עם סטיית תקן של 5%. לפרויקט השקעה א' יש מדד שארפ של 2.5 (5 פחות 2.5 שהם 2.5, חלקי 1) בעוד שלפרויקט השקעה ב יש מדד שארפ של 1.5 (10 פחות 2.5 שהם 7.5, חלקי 5).

ההשקעה נמדדת ביחס לסיכון\תנודתיות הכרוכה בה. בתנאים מסויימים השקעה שמניבה 6% יכולה להיות יעילה הרבה יותר מהשקעה שמניבה בממוצע 50% בשנה. מדד השארפ מאפשר לנו ליצור נורמליזציה, שפה משותפת, לסיכון היחסי בכל אחד מפרויקטי ההשקעה ועל -ידי כך לדעת להעדיף בין השנים.

בחינה זו היא כמובן אובייקטיבית, אך לרןב קיימים בקרב משקיעים גם שיקולים סובייקטיביים. לדוגמה, ברור לנו שתשואה ממוצעת של 30% עם סטיית תקן של 10% עדיפה בהרבה על תשואה ממוצעת של 4% עם סטיית תקן של 1.5%. יחד עם זאת, ישנם משקיעים שלא מוכנים להסתכן בתנודתיות של 10% ולא משנה עד כמה התגמול מפצה על כך.

בניגוד לדעה הרווחת, גם לזה יש פתרון. לאחר שנבחן ההבדל בצורה אובייקטיבית בין פרויקטי השקעה שונים, ניתן ליצור את התמהיל הרצוי בכדי להשיג את המקסימום עבור המשקיע, בהנתן רמת הסיכון שלו. זאת נוכיח ע"י שתי דוגמאות נגדיות:

דוגמא ראשונה 

אם ישנה השקעה שמניבה בממוצע 52.5% בשנה עם סטיית תקן של 25% (בחישוב מהיר יוצא יחס שארפ של 2) יתכן והיית נבהל כי התנודתיות גבוהה עבורך. אבל אם היתה לך יכולת להשקיע 10% מתיק ההשקעה במודל זה ואת היתרה במק"מ (שוב נניח שהוא חסר סיכון) הרי לך תיק שמייצר תשואה ממוצעת 7.5%*, בעוד שסטיית התקן שלו היא 2.5%**. האם לזה כבר היית מסכים? ייתכן מאוד שכן.

דוגמה שניה 

אם אתה משקיע שמוכן לקחת סיכונים ויש לך פרויקט השקעה שמניב 7.5% בממוצע עם סטיית תקן של 2.5% (יחס שארפ של 2) ואתה רוצה להגדיל את תשואת התיק בצורה חכמה, מבלי לפגוע כמעט ביעילותו מה עליך לעשות? לא בהכרח לרוץ לחפש במדורי הפרסום השקעות מסוכנות (אולי כן... אבל תבדוק להם שארפ!) ישנה אפשרות לבחון מינוף של ההשקעה. תוכל ללוות סכום נוסף, כל עוד מחיר ההלוואה, הריבית, אינו גבוה מדי, ולהשקיע באותו פרויקט. בעולמנו, ברור שהריבית על ההלוואה תהיה גבוהה מ2.5% (לא בהרבה בהכרח, אם יש לך אפשרות לבטח את ההשקעה ע"י נכסים אחרים) אך עדיין ייתכן ותוכל להמשיך ולהשקיע באופן יעיל יותר.


ניתן לשים לב שבשתי הדוגמאות יחס השארפ הינו 2. זהו יחס גבוה יחסית בעולם המימון. באתרים הפיננסים מחשבים את יחס השארפ לקרנות הנאמנות השונות וכמעט אף אחד לא מצליחה להגיע ליחס זה לאורך זמן. הטענה המרכזית במאמר היא שהדגש חייב להיות על יעילות ההשקעה. אם מצאת פרויקט השקעה שעומד בקריטריונים שהצבת לרוב ניתן יהיה להתאים את רמת הסיכון ועדיין לשמור על יעילות בניצול ההון שלך. לעיתים, השקעה באופן חלקי בפרוייקטי השקעה מסוכנים, כל עוד היא עומדת בקריטריוני הסיכון שלך יכולה עדיפה מאשר להשקיע את כל ההשקעה בנכסים בעלי סיכון "בינוני".
מדד השארפ לעיתים עוזר לבחון את ההשקעות השונות אך גם לו יש חסרונות. בעולם המימון ישנם מדדי השקעה נוספים אשר מורכבים יותר בחישוב (כגון מדד Stutzer או Leland Alpha) אך שארפ הוא השמיש ביותר.

למידע נוסף אודות מדדי יעילות ובחינת יעילות בתיקי השקעות צרו איתנו קשר ונשמח לעזור.

 

* תשואת התיק הממוצעת צריכה להיות 10%*52.5% + 90%*2.5% = 7.5%
**מכיוון שנתייחס למק"מ כאפיק חסר סיכון, נניח שלו סטיית תקן של 0% ובגלל זה, סטיית התקן של התיק תושפע רק מהאפיק המסוכן שהיא 25%*10% = 2.5%. במקרים מורכבים יותר בהם משולבים שני נכסים (או יותר) ולשניהם סטיית תקן משלהם ישנה נוסחה מימונית ארוכה ומייגעת...

מסחר בשוק ההון  - מסחר יומי במניות כותב המאמר הינו מנהל השקעות בחברת קוואנטום ניהול תיקים.

© כל הזכויות שמורות לקוואנטום שוקי הון עוצב ונבנה ע"י פרומו - אסטרטגיה שיווקית ופרסום